האם גברים מעדיפים ביצ'יות?

 

לא ממש ברור מאיפה נוצרה הסטיגמה, שגברים אוהבים ביצ'יות, אבל הנשים ממשיכות לדבוק בדעה הזאת. אם את ביצ'ית, החיים פשוטים הרבה יותר, כך מניחות הרבה נשים. ביצ'יות לא מתאהבות יותר מגברים, הן עצמאיות, חזקות ותמיד ניראות טוב. הן מלאות ביטחון עצמי ויודעות איך לשלוט בגבר ביד חזקה.
אז באמת קיים סוג מסויים של גברים, שנמשך לטיפוס הביצ'י, אבל השאלה היא האם אתן מוכנות לשחק בתפקיד הזה כל חייכן?
 

או שהייתן מעדיפות להיות לצד אדם קרוב, שמהווה חלק משותפות ולא להתחרות ולנסות להוכיח, שהוא צריך להודות בעליונות שלכן ולהשתעבד?

דעה גברית:
"במשך זמן רב ניסיתי להבין למה אני לא נמשך לביצ'יות. וזה לא שאני לא מגיע לרמה שלהן, כמו שהרבה מהן מעדיפות לחשוב, אלא שאני פשוט חושב שאישה צריכה להיות אישה טובה ולא ביצ'ית.
לא במובן של אישה כנועה וממושמעת, אלא להיות בן אדם טוב ולא אגואיסט מוחלט. אני מוכן לעשות הרבה למען אישה כזאת, כי נראה שמגיעים דברים טובים לבן אדם טוב".
(חשוב לציין, שמדובר בדעה של גבר אחד בלבד...)
אז מה נעשה?
אנחנו מפסיקות לשחק תפקידים כאילו אנחנו משתתפות במחזה ומתחילות להתנהג בטבעיות.